מה עומד מאחורי הודעת בנק-ישראל על ביטקוין

/, חומר למחשבה/מה עומד מאחורי הודעת בנק-ישראל על ביטקוין

בתאריך: 19/02/2014 פרסם בנק ישראל הודעה תחת הכותרת: "הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים (דוגמת ביטקוין)". במאמר זה נבחן סעיף אחר סעיף את ההודעה הנ"ל. (בסוף מאמר זה גרסה מלאה של הודעת בנק ישראל והתייחסות שלנו)

הפרוט מטה הינו גרסה מתומצתת לניתוח הודעת בנק ישראל

בישיבה שכינסה נגידת בנק ישראל בהשתתפות נציגים מאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות המיסים, רשות ניירות ערך, והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, סוכם להמשיך ולבחון היבטים שונים הקשורים לשימוש ולמסחר במטבעות וירטואליים, לרבות השלכות מקרו אפשריות, בהקשרים של מעמדם החוקי, אסדרתם, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, מיסוי והגנת הצרכן. עם זאת, ובטרם סיום הבחינה הכוללת, הוחלט על ידי הגופים המפורטים בכותרת להפנות את תשומת לב הציבור לסיכונים אפשריים הכרוכים במטבעות וירטואליים כדוגמת הביטקוין.

הפסקה הנ"ל היא למעשה הצהרת כוונות ומפת דרכים. ההחלטה איך להתייחס לביטקוין בפרט ולמטבעות דיגיטליים אחרים כבר נעשתה והיא ברורה. מטבעות דיגיטליים נתונים תחת מערכה לדה-לגיטימציה במקומות רבים בעולם ולא רק בישראל והיא נובעת בעיקר מחוסר הבנה.

בנק ישראל: "מטבע וירטואלי' שאינו מהווה הילך חוקי…"

למטבעות וירטואליים אין מידור ו/או הרשאות גישה והם לא כפופים לפוליטיקאים ולמינויים פוליטיים, החוקיות נקבעה על ידי המשתמשים. כולם כאחד. למטבעות דיגיטליים אין גבולות, לא בעלות מרכזית והמשמעות לכך היא שלכל אחד ואחד מאתנו היכולת לבחור האם להשתמש או לא בלי קשר למדינה בה הוא גר. הנקודה החשובה שיש לזכור היא שבפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית הכלכלית ישנה אלטרנטיבה לשיטה הקיימת, לא חייב תאגיד, בנק או מדינה בכדי לשלם או לקבל תשלום.

בנק ישראל: "הלבנת הון ומימון טרור…"

הנ"ל משפט מוטמע (ומועתק) שיופיע בכל כתבה מוסדית על מטבעות וירטואליים. הנ"ל הוצמד לביטקוין ע"י עסקנים המייצגים את התאגידים הבין לאומיים (בעיתונות ובוועדות קונגרס בארה"ב). כל מטבע/דבר ערך יכול לשמש לטרור ולהלבנת הון אחרת הוא לא היה מטבע מוצלח במיוחד שכן לא היה לו ערך.

בנק ישראל: "הונאות פונזי…"

גם משפט הנ"ל מוטמע (ומועתק) שהגיע מאותו המקור של המשפט מהסעיף הקודם וגם אותו תמצאו בכל כתבה מוסדית על מטבעות וירטואליים. עובדתית זה לא ניתן לביצוע במטבעות דיגיטליים שכן אין גוף מרכזי שיכול לשלוט במערכת ואם זה לא מספיק המערכת כולה כתובה בקוד פתוח שניתן לביקורת ומעקב בכל מקום ובכל זמן ע"י כל מי שחפץ בכך. כן חשוב לדעת: מטבעות דיגיטליים הם השקעה מסוכנת ונפיצה שכן זה כלי פיננסי חדש ובזמן כתיבת שורות אלו הוא קיים סה"כ 9 שנים.

בנק ישאל: "הונאות מסוג זה ואחרות באות לידי ביטוי בין היתר בשימוש בטכנולוגיה, במוצרים חדשניים…"

משפט שאינו אומר כלום, יכול להתאים גם להזהרה על טוסטר אבל נשמע רציני.

בנק ישראל: "העסקות במטבעות וירטואליים המבוזרים אינן ניתנות לביטול…"

מוצג כחיסרון כשלמעשה זה יתרון, כיום חברות האשראי מוציאות סכומי עתק על ביטול עסקאות של לקוחות-זו ההונאה הנפוצה ביותר בתחום. הוצאות אלו מגולגלות חזרה לסוחרים שמגלגלים זאת אל הצרכן, קניות בביטקוין תמיד יהיו זולות ומשתלמות יותר מכיוון (בין היתר) שאין צורך לתחזק מנגנוני הונאה כפי שיש לחברות האשראי.

בנק ישראל: "בכל מקום שיש בו הסבר (לא מוסדי מוטה)…"

האם הסבר מוסדי הוא לא מוטה? השחיקה בשכר, יוקר המחייה, מצב הפנסיות, חוסר תחרות בכל תחום במשק, גובה המיסים, הפרטת האחריות של הממשל על האזרח, העברת נכסי המדינה לכמה משפחות כל אלו ועוד הם עדות מאוד ברורה שכל מה שהוא מוסדי הוא מוטה. זה לא ענין של "קונספירציה" אלא אופי המערכת ודרך התנהלותה.

בנק ישראל: "ניצול לצרכים פליליים לרבות להלבנת הון ומימון טרור…" 

גם הנ"ל הוא משפט מוטמע (ומועתק) שהגיע מאותו המקור של המשפטים מהסעיפים הקודמים וגם אותו תמצאו בכל כתבה מוסדית על מטבעות דיגיטליים. אין שום אלמנט אנונימי בביטקוין, אומנם ישנה דרך לעשות זאת אך היא לא חסינת מעקב, למעשה ביטקוין הוא גן עדן לשרותיי ביון וכו' שכן ניתן לראות ולעקוב אחר כל עסקה שנעשתה אי פעם ולשייך אותה לכתובת (IP) ואפילו אין צורך בצו.

בנק ישראל: "גניבה – מטבעות וירטואליים  נשמרים בדרך כלל על גבי מחשב או טלפון חכם; בהקשר זה דווחו מקרים של פריצה למחשבים וגניבת ביטקוין בסכומים גדולים…"

עוד דברים הנשמרים על המחשב וניתנים לגניבה: גישה לחשבון בנק, כרטיס אשראי, שם משתמש וסיסמת Ebay או PayPal וכו' אבטחה היא התנהלות המשתמש ולא מערכת המטבע.

בנק ישראל: "רישיון ייעודי…"

"רישיון ייעודי" משמעו גוף שולט בעל יכולת לקבוע חוקים ולמעשה לעשות כרצונו במטבע, ביטקוין הוא מטבע מבוזר דמוקרטי בעל אופי שוויוני ולכן אין יכולת לגוף כלשהוא לשלוט עליו ולכפות רישוי לא נחוץ, הפיקוח נעשה ע"י מיליוני משתמשים באופן אוטומטי ודמוקרטי.

בנק ישראל: "היעדר פיקוח על המסחר…"

משפט מטעה ולא במקרה, ביטקוין ומטבעות דומים נמצאים בפיקוח מלא ע"י מיליוני משתמשים, אלו מספקים כוח חישוב מבוזר שלא ניתן להטיה, שינוי או כל מניפולציה.

המערכת הממסדית כולה אינה יודעת איך להתייחס למטבעות הדיגיטליים, זה חדש ולא מובן (הודעת הבנק רק מחדדת עד כמה) וככזה הוא נתפס כמאיים. המערכת הקיימת יכולה לבחור האם להתאים עצמה או לחדול, זה מאוד פשוט בסופו של יום, זה העתיד. מטבעות דיגיטליים מאפשרים לכל אחד ואחד מאתנו יכולת מיקוח, הכוח חוזר למי שמקיים את המערכת אבל אין לו שום יכולת כרגע לעמוד מולה, בפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית ישנה אלטרנטיבה אמתית לשיטה הכלכלית הקיימת. אין זה משנה אם אתה/את/אתם מתכוונים לעשות שימוש בפועל, לבסוף הרוב כן יעשו זאת ומכיוון שהגופים הנ"ל והמערכת כולה מתנהלים בעזרת תכוניות הנפרסות לפחות עשור קדימה הם בהחלט מודעים ששינוי גדול צפוי אך מכיוון שאין הבנה אמתית אז בינתיים יוצאים בהצהרות מעין אלו.

מה עומד מאחורי הודעת בנק-ישראל

בתאריך: 19/02/2014 פרסם בנק ישראל הודעה תחת הכותרת: "הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים (דוגמת ביטקוין)". במאמר זה נבחן סעיף אחר סעיף את ההודעה הנ"ל.

בנק ישראל: הודעה משותפת לעיתונות לבנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות המיסים, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור: באחרונה מתגבר בעולם השיח הציבורי בנושא המכונה בציבור, ולשם הנוחות במסמך זה, 'מטבעות וירטואליים' מבוזרים (דוגמת ביטקוין). המדובר בקבצי מחשב המשמשים גם כאמצעי תשלום וירטואליים אשר מונפקים על ידי מערכת מחשבים מבוזרת שאינה נמצאת בשליטת גורם מרכזי. יודגש, כי הם אינם הילך חוקי של אף מדינה, וכי אין בשמם כדי להעיד על מעמדם החוקי כ"מטבע".

בישיבה שכינסה נגידת בנק ישראל בהשתתפות נציגים מאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות המיסים, רשות ניירות ערך, והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, סוכם להמשיך ולבחון היבטים שונים הקשורים לשימוש ולמסחר במטבעות וירטואליים, לרבות השלכות מקרו אפשריות, בהקשרים של מעמדם החוקי, אסדרתם, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, מיסוי והגנת הצרכן. עם זאת, ובטרם סיום הבחינה הכוללת, הוחלט על ידי הגופים המפורטים בכותרת להפנות את תשומת לב הציבור לסיכונים אפשריים הכרוכים במטבעות וירטואליים כדוגמת הביטקוין.

הפסקה הנ"ל היא למעשה הצהרת כוונות ומפת דרכים. ההחלטה איך להתייחס לביטקוין בפרט ולמטבעות דיגיטליים אחרים כבר נעשתה והיא ברורה. מטבעות דיגיטליים נתונים תחת מערכה לדה-לגיטימציה בעולם כולו ולא רק בישראל, מערכה שמטרתה להפוך את כל המטבעות הדיגיטליים ללא חוקיים (אין יכולת לאכוף זאת בפועל) בכדי לשמר את השיטה הקיימת, גוף כמו בנק מרכזי חייב בסופו של דבר לפרסם הודעות מעין אלו בכדי לשמור על רלוונטיות, מרכוז ושליטה.

בנק ישראל: להלן הסיכונים העיקריים אליהם צריך להיות הציבור מודע:

  1. 'מטבע וירטואלי' שאינו מהווה הילך חוקי – המטבעות הווירטואליים אינם מונפקים על ידי בנק מרכזי ואינם זוכים לגיבוי של בנק מרכזי הערב לערכם הנקוב של המטבעות המונפקים על ידו ופועל לשימור האמון בהם. בנוסף, הם אינם מהווים הילך חוקי בישראל, ולפיכך אין חובה לקבלם כתמורה עבור נכס או שירות או כפירעון של חוב כספי.

"מטבע וירטואלי' שאינו מהווה הילך חוקי": למטבעות וירטואליים אין מידור ו/או הרשאות גישה והם לא כפופים לפוליטיקאים ולמינויים פוליטיים, החוקיות נקבעה על ידי המשתמשים.בהמשך הפסקה בנק ישראל הולך על אפורים, ממש על גבול השקר גס, שכן אפשר להבין כאילו הוא ערב לערך המטבע שבאחריותו, כאילו הוא ערב לערך השקל.

למטבעות דיגיטליים אין גבולות, לא בעלות מרכזית והמשמעות לכך היא שלכל אחד ואחד מאתנו היכולת לבחור האם להשתמש או לא בלי קשר למדינה בה הוא גר. אבל זו אפילו לא הנקודה החשובה ביותר שכן הנקודה החשובה היא שבפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית ישנה אלטרנטיבה לשיטה הקיימת, לא חייב תאגיד, בנק או מדינה בכדי לשלם או לקבל תשלום.

בנק ישראל: ניהול סיכונים על ידי מוסדות פיננסיים – מאחר ושימוש במטבעות וירטואליים מאפשר העברתם  באופן אנונימי, פעמים רבות תוך עקיפת הצורך בשימוש בגורמים הפיננסיים עליהם חל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, המדובר בפעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור. לפיכך, על המוסדות הפיננסיים להתחשב בכך במסגרת מדיניות ניהול הסיכונים שלהם, לרבות לעניין הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

"הלבנת הון ומימון טרור": הוא משפט מוטמע (ומועתק) שיופיע בכל כתבה מוסדית על מטבעות וירטואליים. הנ"ל הוצמד לביטקוין ע"י עסקנים המייצגים את התאגידים הבין לאומיים (בעיתונות ובוועדות קונגרס בארה"ב), בנק ישראל הגדיל לעשות והשתמש באותו משפט מוטמע שלוש פעמים בפסקה אחת קצרה. כל מטבע יכול לשמש לטרור ולהלבנת הון אחרת הוא לא היה מטבע מוצלח במיוחד שכן לא היה לו ערך.

בנק ישראל: מרמה והונאה – המאפיינים הייחודיים של המטבעות הווירטואליים עלולים להוות קרקע פורה לפעולות מרמה, כדוגמת "הונאות פונזי" – הונאת ממון שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, אך למעשה כספי החזר ההשקעה המוצגים כפירותיה, משולמים מכספם של המשקיעים העתידיים ואינם אלא החזר חלקי של הקרן. הונאות מסוג זה ואחרות באות לידי ביטוי בין היתר בשימוש בטכנולוגיה, במוצרים חדשניים ובצמיחה מהירה של תעשיות כדי למשוך אנשים נוספים להשקיע את כספם, מתוך הבנה שמשקיעים פוטנציאלים נוטים להיות חשדניים פחות בשל חוסר ההכרות עם המוצע להם ומאמינים בהבטחת החדשנות המוצעת להם. כמו כן, העסקות במטבעות וירטואליים המבוזרים אינן ניתנות לביטול, ומרגע בו בוצעה מכירה לא ניתן להשיב את הערך ששולם. אי לכך, השימוש בהם כאמצעי תשלום חשוף להונאות אי אספקת מוצר או שירות, בהן לאחר התשלום לא מועברת על ידי הספק או נותן השירות כל תמורה.

"הונאת פונזי": גם משפט מוטמע (ומועתק) שהגיע מאותו המקור של המשפט מהסעיף הקודם וגם אותו תמצאו בכל כתבה מוסדית על מטבעות וירטואליים. בנק ישראל בחר להתעלם מן העובדה שזה לא ניתן לביצוע במטבעות דיגיטליים שכן אין גוף מרכזי שיכול לשלוט במערכת ואם זה לא מספיק המערכת כולה כתובה בקוד פתוח שניתן לביקורת ומעקב בכל מקום ובכל זמן ע"י כל מי שחפץ בכך.

בנק ישאל: "הונאות מסוג זה ואחרות באות לידי ביטוי בין היתר בשימוש בטכנולוגיה, במוצרים חדשניים".

משפט שאינו אומר כלום, יכול להתאים גם להזהרה על טוסטר אבל נשמע רציני.

בנק ישראל: "העסקות במטבעות וירטואליים המבוזרים אינן ניתנות לביטול".

מוצג כחיסרון כשלמעשה זה יתרון, אנחנו הצרכנים בסופו של דבר נהנים מזה, כיום חברות האשראי מוציאות סכומי עתק על ביטול עסקאות של לקוחות, הוצאות אלו מגולגלות חזרה לסוחרים שמגלגלים זאת אל הצרכן, קניות בביטקוין תמיד יהיו זולות ומשתלמות יותר מכיוון (בין היתר) שאין צורך לתחזק מנגנוני הונאה כפי שיש לחברות האשראי.

בנק ישראל: תנודתיות גבוהה – הערך של המטבעות הווירטואליים דוגמת ביטקוין נתון לתנודתיות גבוהה במיוחד. ערכו של הביטקוין, למשל, עלה אמנם תקופה מסוימת בחדות, אך הוא עלול גם לצנוח במהירות, כפי שכבר אירע. לתנודתיות כאמור יש השלכות הן על מי שמשקיע במטבעות הווירטואליים, והן על מי שמבקש להשתמש בהם כאמצעי תשלום, בין כלקוח ובין כספק, שכן, התנודתיות משפיעה על נכונות בתי עסק או נותני שירותים לקבל מטבעות וירטואליים מסוג זה, לאור העובדה שעיקר הכלכלה ממשיכה להתנהל במטבע המקומי. בכל מקום שיש בו הסבר(לא מוסדי מוטה) אחד הסעיפים האשונים הוא שהמטבעות הויראולים כרגע מאוד תנודתיים בגלל שהם חדשים ומולמץ לא להשקיע בהם  סכומים גדולים אלה לשימוש רגיל יום יומי.
שעיקר הכלכלה ממשיכה להתנהל במטבע המקומי." זמן שאלו.

"בכל מקום שיש בו הסבר (לא מוסדי מוטה)": משמע שהסבר מוסדי הוא לא מוטה…מסמך זה, השחיקה בשכר, יוקר המחייה, מצב הפנסיות, חוסר תחרות בכל תחום במשק, גובה המיסים בישראל, הפרטת האחריות של הממשל על האזרח, העברת נכסי המדינה לכמה משפחות כל אלו ועוד הם עדות מאוד ברורה שכל מה שהוא מוסדי הוא מוטה ולאו דווקא משרת את האזרח, זה לא ענין של "קונספירציה" אלא אופי המערכת ודרך התנהלותה, מי שאחראי על מסמך זה אינו מבין כלל את תחום המטבעות הדיגיטליים ובטח לא את המשמעויות על הכלכלה כולה או על המוסד אותו הוא מייצג.

בנק ישראל: ניצול לצרכים פליליים לרבות להלבנת הון ומימון טרור – העסקות המערבות מטבעות וירטואליים מבוזרים הן גלויות ומתבצעות ישירות בין שני צדדים (Peer-To-Peer), אולם הצדדים לעסקה נשארים אנונימיים, דבר שלרוב מקשה על התחקות אחריהם. אנונימיות זו עלולה להיות מנוצלת לצרכים פליליים, לרבות להלבנת הון, מימון פעילות בלתי חוקית ומימון טרור. רשויות אכיפת החוק עשויות, לפיכך, לסגור פלטפורמות למסחר במטבעות הווירטואליים המשמשים לצרכים לא לגיטימיים, תוך מניעת הגישה או השימוש בהון הלקוחות, שייתכן ומוחזק על ידי פלטפורמות אלו.

"ניצול לצרכים פליליים לרבות להלבנת הון ומימון טרור" הוא גם משפט מוטמע (ומועתק) שהגיע מאותו המקור של המשפטים מהסעיפים הקודמים וגם אותו תמצאו בכל כתבה מוסדית על מטבעות דיגיטליים. אין שום אלמנט אנונימי בביטקוין, אומנם ישנה דרך לעשות זאת אך היא לא חסינת מעקב, למעשה ביטקוין הוא גן עדן לשרותיי ביון וכו' שכן ניתן לראות ולעקוב אחר כל עסקה שנעשתה אי פעם ולשייך אותה לכתובת (IP) ואפילו אין צורך בצו.

בנק ישראל: גניבה – מטבעות וירטואליים  נשמרים בדרך כלל על גבי מחשב או טלפון חכם; בהקשר זה דווחו מקרים של פריצה למחשבים וגניבת ביטקוין בסכומים גדולים. בנוסף, מקרה של אובדן או שכחת סיסמת הגישה עלולים להוביל לאובדן מוחלט של הערך  האצור במחשב או בטלפון.

עוד דברים הנשמרים על המחשב וניתנים לגניבה: גישה לחשבון בנק, כרטיס אשראי, שם משתמש וסיסמת Ebay או PayPal וכו' אלו בסיכון יותר גדול מביטקוין מכיוון ששיטת האבטחה שלהם חלשה יותר, המערכות הנ"ל ממורכזות ונוחות יותר לפגיעה ומניפולציה.

בנק ישראל: הפסד הכסף בפלטפורמות המסחר – רכישה של מטבעות וירטואליים יכולה להיעשות באופן ישיר ממי שמחזיק בהם, באמצעות זירות מסחר או באמצעות שירותי חליפין. הן זירות המסחר והן שירותי החליפין הללו בדרך כלל אינם פועלים תחת רישיון ייעודי ופיקוח רלוונטי. במספר מקרים גורמים אלו הפסיקו את פעילותם בשל פריצה של צד ג', וערך המטבע הווירטואלי שהוחזק בהם ירד לטמיון. כמו כן, שירותים אלה חושפים את המשתמשים בהם למגוון רחב של סיכונים נוספים כתוצאה מחוסר היציבות התפעולית, כשלי אבטחת מידע וחוסר ודאות רגולטורית המאפיינת את פעולתם.

"רישיון ייעודי" משמעו גוף שולט בעל יכולת לקבוע חוקים ולמעשה לעשות כרצונו במטבע, ביטקוין הוא מטבע מבוזר דמוקרטי בעל אופי שוויוני ולכן אין יכולת לגוף כלשהוא לשלוט עליו ולכפות רישוי לא נחוץ, הפיקוח נעשה ע"י מיליוני משתמשים באופן אוטומטי ודמוקרטי.

בנק ישראל: היעדר פיקוח על המסחר – המסחר במטבעות וירטואליים אינו מפוקח בידי רשות כלשהי מרשויות המדינה. בהקשר זה יצוין, כי סוחרים ישראלים בביטקוין ודומיו הרשומים כנותני שירותי מטבע במשרד האוצר, אינם רשומים שם בהקשר של המסחר במטבעות וירטואליים, אלא לגבי פעילות נלווית בלבד. כמו כן, רשות ניירות ערך אינה מפקחת על מסחר בביטקוין ודומיו או בניירות ערך שהנ"ל מהווים את נכס הבסיס שלהם.

"היעדר פיקוח על המסחר": הוא משפט מטעה ולא במקרה, ביטקוין ומטבעות דומים נמצאים בפיקוח מלא ע"י מיליוני משתמשים, אלו מספקים כוח חישוב מבוזר שלא ניתן להטיה, שינוי או כל מניפולציה. ביזור משמעו פגיעה בשליטה הישירה והעקיפה של הבנק המרכזי או שכל גוף מרכזי אחר כגון הבורסה וכו'

בנק ישראל: לנוכח האמור לעיל, בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, רשות המיסים, רשות ניירות ערך, והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ממליצים לציבור ששוקל שימוש במטבעות וירטואליים מבוזרים להבין את המאפיינים, להיות מודע לסיכונים הייחודיים הגלומים בשימוש בהם, ולגלות ערנות וזהירות מוגברת. בכך מצטרפות הרשויות בישראל לרגולטורים בארה"ב, בקנדה, באיחוד האירופי ועוד, אשר פרסמו אזהרות דומות לציבור.

האחראי על האינטרנט? (ע"ע רזי ברקאי)

המערכת הממסדית כולה אינה יודעת איך להתייחס למטבעות הווירטואליים, זה חדש ולא מובן (הודעת הבנק רק מחדדת עד כמה) וככזה הוא נתפס כמאיים. הפאניקה והטון יוגברו ככל שיכולות השליטה של הנ"ל על האזרח יוקטנו בגלל האלטרנטיבה שביטקוין (או מטבעות אחרים) מביא עמו. המערכת הקיימת יכולה לבחור האם להתאים עצמה או לחדול, זה מאוד פשוט. מטבעות דיגיטליים מאפשרים לכל אחד ואחד מאתנו (בתנאי שהוא לא חלק מהמשפחות שהמדינה בבעלותם) יכולת מיקוח, הכוח חוזר למי שמקיים את המערכת אבל אין לו שום יכולת כרגע לעמוד מולה, בפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית ישנה אלטרנטיבה אמתית לשיטה הכלכלית הקיימת. אין זה משנה אם אתה/את/אתם מתכוונים לעשות שימוש בפועל, לבסוף הרוב כן יעשו זאת ומכיוון שהגופים הנ"ל והמערכת כולה מתנהלים בעזרת תכוניות הנפרסות לפחות עשור קדימה הם בהחלט מודעים לגודל השינוי הצפוי ולכן נשאר רק להפנים שישנה אלטרנטיבה ולבסוף שליטה חזרה על הממון האישי.

2017-12-14T09:50:53+00:00

3 Comments

  1. אהובה 10/06/2016 at 18:48 - Reply

    הבנקים עושים כרצונם בחסות בנק ישראל, לכן אין פלא שזה המצב, גועל נפש.

  2. מרק 12/12/2017 at 03:42 - Reply

    פירמידה פיננסית, מטבע שלא מגובה בכלום ולכן שווה כלום

    • digitalmoney.co.il 12/12/2017 at 14:06 - Reply

      המטבעות "הרגילים" מזמן לא מעוגנים בתקן הזהב לכן גם הם לא "מעוגנים". לביטקוין בפרט למטבעות דיגיטליים בכלל יש את אמון המשתמשים. אחרי הקוד זה הבסיס להצלחתם
      בנוסף, ביטקוין אינו יכול להיות פרמידה זה פשוט דיסאינפורמציה שכיחה
      http://digitalmoney.co.il/bitcoin-myths-and-facts/
      http://digitalmoney.co.il/boi-bitcoin-warning/
      בהצלחה רבה.

Leave A Comment

This Is A Custom Widget

This Sliding Bar can be switched on or off in theme options, and can take any widget you throw at it or even fill it with your custom HTML Code. Its perfect for grabbing the attention of your viewers. Choose between 1, 2, 3 or 4 columns, set the background color, widget divider color, activate transparency, a top border or fully disable it on desktop and mobile.

This Is A Custom Widget

This Sliding Bar can be switched on or off in theme options, and can take any widget you throw at it or even fill it with your custom HTML Code. Its perfect for grabbing the attention of your viewers. Choose between 1, 2, 3 or 4 columns, set the background color, widget divider color, activate transparency, a top border or fully disable it on desktop and mobile.